נרקולפסיה: מחלת שינה נדירה

כשמדברים על בעיות שינה, מעטים חושבים על מחלת הנרקולפסיה (בעברית: "נרדמות"). זוהי הפרעה נוירולוגית על בסיס כרוני, שהמקור שלה לרוב הוא פגיעהנרקולפסיה: מחלת שינה נדירה ביכולת המוח לווסת באופן תקין את השינה, בעיקר בכל הנוגע למחזורי השינה ולזמני הערות. המחלה נחשבת לנדירה באופן יחסי, אם כי ייתכן שחלק מהסיבות לכך היא המודעות הנמוכה וגם הקושי באבחון נכון ומדויק של הבעיה. המאמר הבא, בו נפרט את הגורמים, התסמינים ודרכי הטיפול בבעיה, יכול להסיר עבורכם חלק גדול מסימני השאלה האופפים את המחלה.

ממה נגרמת נרקולפסיה?

בניגוד לחלק ממחלות ומבעיות השינה האחרות, נרקולפסיה אינה נובעת מבעיות מתגלות במישורים הנפשיים או הפסיכולוגיים של האתר. אין תמימות דעים לגבי הסיבות למחלה, שאף עשויה להשתנות אצל אנשים שונים.
ההנחה הכללית היא שמדובר בהפרעה הנובעת משילוב של גורמים גנטיים, לרבות מוטציות או מומים מולדים, הפוגעים ברמת התפקוד הכללית של המוח. ברמה הנקודתית יותר, ה"אשמה" ברוב המקרים היא מולקולקה בשם אורקסין הממוקדת בחלק הצידי של ההיפותלמוס. המולקולקה אחראית בין השאר על רשתות העצבים מחוללות את מנגנון העצבים במוח. אם האדם סובל ממחסור באורקסין, הוא צפוי לחוות את תסמיני הנרקולפסיה.

תסמיני נרקולפסיה

לנרקולפסיה כמה תסמינים אפשריים, כאשר לרוב יופיעו רק תסמינים בודדים (או אפילו אחד בלבד) אצל אותו אדם בו זמנית. אם לוקחים בחשבון את העובדה שהסימפטומים האלה הם בחלקם כלליים מאוד, וניתנים לייחוס לבעיות אחרות, ניתן להבין מדוע אבחון המחלה נחשב לעיתים לאתגר לא פשוט.
במובן הרחב ביותר, המחלה נוטה להיות אחראית לפגיעה בדפוסי השינה ולהפרעות, הן בכל הנוגע לשעת הלילה והן בשעות הערות. תוצאות אפשריות של כך הם:

  • התקפי עייפות המופיעים אצל האדם במהלך שעות היום, לפעמים עד לרמה של הירדמויות
  • שיתוק שינה – מצב בו שרירי האדם משותקים במהלך ההירדמות או ביקיצה פתאומית בשעת הלילה
  • פטפלקסיה – שיתוק וחולשת שרירים במהלך הערות, שהסיכויים אליו מתגברים כאשר וחווים רגשות הנחשבים לחזקים
  • הזיות המזכירות חלום המופיעות בין המעבר ממצבי ערות ושינה, כמו גם ערבוב בין המציאות לדמיון בחלק מהמקרים
  • ביצוע אוטומטי – ולא תמיד זכיר – של התנהגויות שאינן תקינות או נורמטיביות

האם ניתן לטפל בבעיה?

על פניו, שאלת הטיפול נרקולפסיה נראית מורכבת. ברמת הבסיס, ובתהליך הביוכימי והביולוגי כפי שצוין מעלה, אין במצב הדברים הנוכחית אפשרות להעלות באופן מלאכותי את האורקסין (אם כי המדע והרפואה בהחלט נמצאים בכיוון הזה בשנים האחרונות).

עדיין ניתן למצוא כמה טיפולים יכולים למאוד להקל על המחלה, רובם בצורה בלתי ישירה. על מנת להתמודד עם העייפות, לדוגמה, אפשר להתמודד בין השאר עם תרופות מעוררות דוגמת רילטין – הבעיה שלתרופות אלה עלולים להיות כשלעצמם סיכונים ותופעות לוואי. דוגמה נוספת, המיועדת למקרים של קטפלקסיה, היא תרופות לטיפול בחרדה ובדיכאון מסוג SSRI ביניהן צירפלקס או פרוזק.

השינוי יכול לבוא גם משינויים נקודתיים של שגרת החיים והלילה, בדגש על המאמץ ליצור הרגלי שינה וערות תקינים ככל האפשר: ניסיון לשלב שנת צהריים במידת הצורך, הקפדה על שעות שינה סדירות ומאמצים לישון בשעות קבועות באופן יחסי. בהקשר הנוכחי, ברור מדוע במצב בו סובלים מנחירות חשוב לבצע את כל המאמצים על מנת לפתור את הבעיה – אפילו מהשורש – ובכך להקל על איכות השינה ומשכה גם יחד.

לקריאה נוספת:
Narcolepsy Fact Sheet – National Institut of Neurologolical Disorders and Stroke (NIH)
The hypocretin/orexin system in sleep disorders: preclinical insights and clinical progress

אולי יעניין אותך גם:

מה כדאי ולא כדאי לאכול לפני השינה?

טיפול בנחירות – אילו אפשרויות טיפול בנחירות עומדות לפנינו היום?