אבחון הפרעות שינה

בדומה לרוב הבעיות הרפואיות, גם במקרה של הפרעות שינה יש חשיבות מכרעת לאבחון מהיר ומדויק של ההפרעה. ככל שמזהים אותה מוקדם יותר, כך משפריםאבחון הפרעות שינה את איכות החיים של הסובלים ממנה וכך גם עשויים למנוע את הנזקים הנלווים של מחסור בשינה, שעלולים להיות חמורים יותר ממה שחלק מהאנשים חושבים.

החדשות המעודדות הן שתמונת האבחון של הפרעות שינה השתפרה במהלך השנים בצורה משמעותית, כך שכיום יש כלים ומכונים מיוחדים שיכולים לבצע זאת ביעילות ולספק לאדם תשובה חד משמעית לגבי ההפרעות הספציפיות שלו.

בחינת התסמינים

אחד השלבים העיקריים בדרך לאבחון הנכון של הפרעות שינה הוא בחינת הסימפטומים המאפיינים את האדם המסוים. זו לא בהכרח משימה פשוטה על רקע העובדה שהתסמינים מופיעים מבלי שמודעים להם במהלך השינה, אבל יש מקרים בהם ניתן להיעזר בסביבה הקרובה.
לכל הפרעת שינה יש את החוקים משלה מבחינת הדפוסים שלה והשפעתה על האדם. בין הסימפטומים שעשויים להצביע על בעיות שינה ניתן למנות:

  • קשיים בהירדמות
  • תחושה של עייפות גם לאחר שהאדם ישן לכאורה מספיק שעות בלילה
  • יקיצות מרובות במהלך הלילה, עם קושי לחזור להירדמות בחלק מהן
  • כאבי ראש וסחרחורות עם ההתעוררות
בנוסף לכך מומלץ לבצע רישום מסודר של הימים בהם האדם מתעורר ומרגיש עייפות, מה שעשוי להצביע על הפרעות שינה, ולראות האם ישנן סיבות מסוימות במהלך היום והלילה שיכולות להסביר זאת. מידע מהסוג הזה יכול לסייע לגורמים המאבחנים למפות את הבעיה, מכיוון שהבדיקה שהם מבצעים (ראו הרחבה בהמשך) היא לרוב נקודתית ונמשכת מספר מצומצם של לילות.
כמו כן, הרופא עתיד לסקור את ההיסטוריה הרפואית של המטפל ולראות באילו תרופות הוא משתמש, להתמודדות עם מחלות שונות, במטרה לבחון האם ייתכן שהפרעות השינה הן למעשה תופעות הלוואי של חלק מהתרופות.

הכירו את מכוני השינה

לצד רופאי השינה (בישראל אין כיום התמחות רשמית שכזו), את מלאכת האבחון העיקרית מבצעים מכוני השינה למיניהם. בישראל תמצאו עשרות מכונים בפריסה ארצית, בהם האדם המאובחן מעביר את הלילה או מספר לילות כשהוא מחובר לאמצעי ניטור שונים.

בין הבדיקות המרכיבות את הארסנל של המכונים השונים ניתן למנות:

  • בדיקת פוליסומנוגרפיה, הנחשבת כנראה למרכזית ולחשובה ביותר. זוהי בדיקת שינה מקיפה, המבוצעת בעזרת חיישנים ואלקטרודות המעבירים נתונים לגבי פעילות גלי המוח והלב, הנשימה, תנועות העיניים, רמות החמצן בדם ועוד במהלך הלילה. לצד זה, אותו אדם מתועד ומוקלט במהלך השהות במעבדה
    בדיקת אקיטגרפיה, המנטרת את תזמון השינה של האדם הנבדק ואת איכותה. זאת באמצעות מכשיר קטן, המבצע רישום של מחזורי השינה והערות כפי שהם מבוטאים במדדים השונים של הגוף.
  • בדיקת MSLT (Multiple Sleep Latency Test), הנעשית לאחר הבדיקות בשעת הלילה. הבדיקה כוללת כניסה למיטה במשך מספר פעמים ביממה, כדי לנסות לישון, ובחינת המדדים השונים שעשויים להקשות על כך.
  • בדיקת MWT (Maintenance of Wakefulness Test) הבוחנת את האופן שבו האדם מצליח לשמור על רמות סבירות של עירנות במהלך היום. לעיתים הבדיקה מבוצעת כחלק מהבירור של אשמת הנהגים בתאונות דרכים.

חלק גדול ממכוני השינה מודעים לכך שעם כל הציוד המתקדם שלהם, על מנת לקבל תמונה מקיפה יותר יש צורך בניטור אחר השינה של המטופלים גם בביתם. לצורך זה חלק מהמכונים מספקים ערכות בדיקה ביתיות, המועברות לאחר מכן לניתוח ולפענוח על ידי הצוות הרב תחומי של מכוני השינה. לחצו: לרשימה מלאה של מכוני שינה בישראל.

בחינת מדדי הגוף

הפרעות שינה עלולות להיות מושפעות משלל אספקטים בגוף האדם, ובעיקר מחלות שונות או מדדים שאינם תקינים. במסגרת האבחון נהוג לכן לבצע בדיקות מעבדה או בדיקות דם, כדי לראות קשרים פוטנציאליים אשר בכוחם להסביר בצורה חלקית או מלאה את הפרעות השינה.

אולי יעניין אותך גם:

הפרעות שינה בקרב קשישים: אילו בעיות שינה נפוצות בקשישים? וכיצד מטפלים בהן?

שנת צהריים – כדאי או לוותר?